פברואר 2024
[אזור: חוף אלמוג ומעט בחוף הצפוני || פעילות: שנירקול || תקופה: כל השנה || פוקוס: אילת שמתחת למים ]
שנירקולים בחוף אלמוג וגם קצת בחוף הצפוני באילת
אילת שמתחת למים, בעיני לפחות, לא פחות מדהימה מהרים סביב לה ואולי אפילו יותר. אז יצאתי לכמה שנירקולים, האמת, חלמתי על קורס צלילה אבל בינתיים האזניים שלי מסרבות לשתף פעולה, אז זוג סנפירים, משקפת השחיה שלי, שנורקל וכמובן מצלמת גו-פרו עושים את העבודה.
בואו נודה על האמת, את רוב הדגים שלנו אנחנו מקבלים ארוזים בקרטון, טריים או קפואים או על צלחת מפונפנת במסעדה וכאן אנחנו מקבלים אותם במלוא תפארתם, חיוניים, גאים, צבעוניים ובעלי יכולת החלטה, אז יאללה בואו נצלול לפוסט...
אילת - פוסטים נוספים
את השחיות הספורטיביות שלנו אנחנו שוחים בחוף הצפוני ובחוף דקל והאמת שזה לא פשוט, לא בהכרח מהסיבה שאתם חושבים, לפעמים לא פשוט לשחות בים וכנראה אקדיש לכך פוסט נפרד (״על מה אני חושב כשאני שוחה״). לא פשוט כי היצורים התת מימיים הללו מסיחים את הדעת ובשחיה רצוי להכנס לזון, כמו בריצה, אבל הם לא מאפשרים, הם כל כך יפים, מפתיעים ושונים שזה מוסיף קושי לשחיה ואני מוצא את עצמי מאבד קצב בגללם.
האוסף הזה צולם בחלקו הגדול בחוף אלמוג בשחיה לאורך השונית. מרוב התלהבות אני עובר את שורת המצופים המגינה על השונית וזוכה לגערה קולית מצד הפקחים בשמורה. זה מזכיר לי את כל המקומות כמו הקפלה הסיסטינית או מערות נטיפים בהם מפצירים בתיירים לא לצלם אבל צילום גנוב הרי ימתק, אז כנראה שהיצר לפריים טוב גובר גם כאן.
גם כאן כמו בכל מקום, הדגים השווים כנראה יודעים את זה והם משחקים אותה קשים להשגה בעוד שהדגים הפשוטים מתקרבים ומתחננים לתמונה גם במחיר חייהם, לפעמים הם גם מלווים אותי בניסיונות שכנוע: ״בוא צלם אותנו עשה טובה״.
הייתי כאן בשעות הצהרים ביום שמש מקסים וגם מוקדם בבבוקר בו תפסתי את משכימי הקום מבין שוכני הים. מה שגיליתי, שכמונו יש את דגי הבוקר ויש את המאחרים קום ויש אנרגיות שונות בשעות היום השונות.
צריך להגיד גם משהו על היחסים בין האלמוגים והדגים בשונית: אומרים שהאלמוגים הם יצורים חיים אבל בעצם הדגים תופסים את מירב תשומת הלב נכון? אז כן, אלמוגים הם יצורים חיים פרימיטיבים והדגים זקוקים להם לצורך הגנה ומזון כך שמתקיים כאן דו קיום אמיתי. ניתן לראות בבירור שככל ששונית האלמוגים מלאה יותר כך יותר דגים מוצאים בה את מקומם.
השקט הזה שמתחת למים מנתק אותך מהמולת החוף ובני האדם והאמת שזה מתגלה כעוד מקום מפלט ונראה כמו מהיותר השווים.
יש דגים ששוחים בעומק וכאילו אומרים עזבו אותנו מהמולת הריף ומבני האדם המטרידים הללו, אמנם תהילה לא נקבל אבל נחיה בשקט, ויש את המתבלטים שהולכים עד הסוף עם מה שיש להם להציע: גודל מרשים או צבעוניות מתפרצת.
יש את הצבעוניים ויש את המונוכרומטים המסתווים ואני תוהה האם האבולוציה לא קיבלה את ההחלטה עדיין.
אז כשאני רואה דג שווה אני מנסה לרדוף אחריו גם בצלילה עמוקה יותר ו״האוביקט״ ממשיך לברוח וזה מאתגר כי אני לא רגיל שבורחים ממני והאמת אין סיבה, אני בסך הכל רציתי עוד צילום לפוסט שלי...
חופים מומלצים לשנירקול באילת - מצפון לדרום
החוף הצפוני - מול מלון דן והחוף הנפרד אחרי גשר הרודס [כניסה חינם, בצמוד לטיילת המלונות]
ריף הדולפינים [כניסה בתשלום, דולפינים, בר/מסעדה]
חוף קצא״א [ כניסה חינם, מים עמוקים, סיכוי לראות דולפינים]
חוף אלמוג השמורה [כניסה בתשלום, שוניות אלמוגים ודגים מהיפים באילת]
חוף המגדלור [כניסה חינם, שוניות ודגים, מסעדה/קפה]
חוף הנסיכה [כניסה חינם, שוניות מהיפות באילת, אפשר להכנס למים או ישירות או בהליכה על המזח וירידה בסולם]
תמונות ממש ממש יפות (:
כתבת נהדר ושוטף.מתגעגע לשחות איתכם.